גזר דין בתיק ת"פ 25819-12-10

<#6#>

נגד הנאשמת הוגש כתב אישום אשר ייחס לה עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, מדובר בסם מסוכן מסוג הרואין במשקל כולל של 15 גרם. הנאשמת כפרה במיוחס לה, וטענה כי החזיקה את הסם אולם עשתה כן לשימושה העצמי. בתום שמיעת הראיות וסיכומי הצדדים, ביקשה התביעה להסתפק בהודאת הנאשמת בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית, וזאת, בין היתר, לאור נתונים שונים שעלו במהלך שמיעת הראיות. הנאשמת הורשעה בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית ונשלחה לשירות מבחן. במקביל, הוריתי על בדיקת התאמתה לביצוע עבודות שירות. 

כעת מונחים בפני הן תסקיר שירות המבחן והן חוות דעתו של הממונה, והמחלוקת המרכזית בין הצדדים מתמקדת בשתי סוגיות.

הראשונה - שאלת הרשעתה של הנאשמת, כאשר בעניין זה טען הסניגור כי לאור הפרמטרים השונים שנקבעו בהלכת כתב, כמו גם המלצת שירות המבחן, יש מקום לביטול הרשעת הנאשמת. בהקשר זה הוסבר כי הנאשמת עובדת מזה כ- 5 חודשים ברשת בגדים, התחילה ללמוד הנהלת חשבונות וכי הותרת הרשעתה  על כנה, תפגע בתהליך השיקום אותו היא עוברת.

השניה - שאלת העונש לו ראויה הנאשמת, כאשר בעניין זה טענה התביעה כי יש מקום להטיל על הנאשמת עונש מאסר אשר ירוצה בעבודות שירות, זאת לאור סוג הסם והכמות הנכבדת. 

בכל הנוגע לשאלת הרשעתה של הנאשמת, סבורני כי יש טעם בעמדת המאשימה, לפיה אין מקום לביטול ההרשעה.  אמנם, מדובר בהרשעה בהחזקת סם לשימוש עצמי, אך לא ניתן להתעלם מהכמות ובעיקר, אין בנתונים שהונחו בפני כדי להוביל למסקנה בדבר קיומו של נזק קונקרטי כנדרש על ידי פסיקת בתי המשפט.

התובעת הפנתה בעניין זה לע"פ 1276/07 (מחוזי נצרת) בעניין סנדרוביץ. גם שם מדובר בנאשמת נעדרת הרשעות קודמות ובסוג סם קל יותר באופן משמעותי (קנביס). דובר היה באשת חינוך לשעבר, אשר נטען כי רשעתה עלולה לחסום תחומי תעסוקה שונים.  בימ"ש המחוזי דחה את ערעור ההגנה, תוך שהוא מתייחס לפרמטרים המקובלים ולכלל לפיו, משנקבעה אחריות של אדם בפלילים, יש להרשיעו. בענייננו, הנאשמת מועסקת במקום עבודה אשר לא נטען כי הרשעה בעבירה של החזקת סם לשימוש עצמי, תוביל לפיטוריה, וגם סוגיית לימודיה נמצאת עדיין בראשיתה, ואינה עולה כדי נזק קונקרטי.

בכל הנוגע לשאלת העונש לו ראויה הנאשמת, הרי בעניין זה עמדתי כעמדת ההגנה, אשר עתרה לאימוץ המלצת שירות המבחן. נראה כי לאור הדרך השיקומית המרשימה שעברה הנאשמת, ובהתייחס לסוג העבירה בה הורשעה, יש מקום להסתפק בשל"צ - עונש מוחשי אשר יאפשר לנאשמת להמשיך את תהליך השיקום ובעיקר, לא יפגע ברצף התעסוקתי בו החלה לפני כ- 5 חודשים.

לאחר שאמרתי את שאמרתי, החלטתי לגזור על הנאשמת את העונשים הבאים:

1.         של"צ, בהיקף של 150 שעות, בהתאם לתוכנית אשר תוגש על ידי שירות המבחן.

2.         3 חודשי מאסר, אולם הנאשמת לא תשא עונש זה, אלא אם תעבור תוך 3 שנים מהיום, עבירה על פקודת הסמים.

3.         התחייבות בסך 2,000 ש"ח,  או 20 ימי מאסר תמורתה, להימנע במשך שנתיים מהיום מהעבירה בה הורשעה. לא תיחתם ההתחייבות, תאסר הנאשמת ל- 20 ימים.

יש להשיב לנאשמת את סכום ההפקדה ממ"ת 25828-12-10.

ניתן צו כללי למוצגים,  לשיקול דעת קצין משטרה.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

<#8#>

ניתנה והודעה היום ב' ניסן תשע"ב, 25/03/2012 במעמד הנוכחים.